פסק-דין בתיק ת"א 745-09

מדובר בתביעת התובעת, כנגד חברת הביטוח-הנתבעת בגין נזקים שנגרמו לה, עקב גניבת מנוף שהיה בבעלותה וציוד נוסף (להלן:"הסחורה שנגנבה").

בכתב תביעתה ציינה התובעת בין היתר, כי הנתבעת היתה המבטחת של המנוף ושל הסחורה שנגנבו בלילה שבין 13.9.03 ל-14.9.03 ולפיכך על הנתבעת לפצותה בסכום נוסף על הסכום ששולם לה על החשבון, ובסך הכל על הנתבעת לשלם לה סך של  103,000 ש"ח.

הנתבעת מצידה טענה בכתב טענותיה בין היתר, כי הסכומים ששולמו לתובעת, כיסו את כל חובותיה לתובעת בגין אירוע הגניבה.

לאחר ששמעתי הצדדים אני קובע כדלקמן:

האם יש לפצות התובעת בגין המייצבים והמחשב שנגנבו ביחד עם המנוף-

בסיכומיו ציין ב"כ התובעת כי לסכום שישולם בגין המנוף שנגנב, יש להוסיף גם סך של 39,000 ש"ח בגין מחשבים ומייצבים שהיו חלק אינטגרלי מהמנוף.

ב"כ הנתבעת ציין בסיכומיו כי המחשב והמייצבים לא היוו חלק מהרכוש המבוטח ולפיכך לא יהיה מקום לפצות את התובעת בגין גניבתם.

כבר בשלב זה אעיר כי לאחר שמיעת העדים ועיון במסמכים, מצאתי לנכון לקבוע, כי המייצבים והמחשב אכן נכללו ברכוש המבוטח ולפיכך יהיה מקום לפצות את התובעת בגינם.

עיון ברשימת הביטוח שצורפה וסומנה כנספח ד' לתיק מוצגי התובעת, מעלה כי בתיאור הרכוש המבוטח תואר המנוף נשוא דיוננו, כ"מנוף פלפלינג 25 ש.י 1994", וערכו הועמד על הסך של  40,000$. בנסיבות העניין נראה, כי הפרמיה ששולמה על ידי התובעת שולמה בהתאם לסכום שצוין לעיל.

עיון בחוות הדעת שהוגשה על ידי הנתבעת מעלה כי על פי הערכת המומחה מטעם הנתבעת עמד המנוף בעת גניבתו  בשנת 2003 על סך של - 19,581 $.

מאחר והסכם הביטוח ביטח את הציוד החל מיום 25.3.2003 ומאחר וגם על פי שיטתה של הנתבעת קיים פער של כ-20,000 $ בין ערך המנוף בשנה שבוטח (19,581 $) לבין הסכום המקסימאלי לביטוח (40,000 $), לא יוכל בית המשפט להגיע למסקנה אחרת לבד מהמסקנה שבמסגרת הביטוח בוטח גם רכוש נוסף למנוף עצמו,  שנחשב על ידי הצדדים כחלק אינטגרלי מן המנוף.

לאור האמור לעיל ולאחר שקיבלתי את גרסתו של מנהל התובעת  בחקירתו ולפיה המייצבים הותקנו על ידי אותו אדם שהתקין את המנוף (עמ' 14 שו' 16), ניתן יהיה לקבוע כי המחשב והמייצבים היו בפועל חלק אינטגרלי מהמנוף ולפיכך אני מורה, כי על הנתבעת יהיה לפצות את התובעת בגין המחשב והמייצבים שנגנבו.

באשר לשוויי המחשב והמייצבים - התובעת לא הציגה כל ראייה לשווי המחשב והמייצבים לבד מהערכת השמאי מטעמה שהעריך המוצרים בסך של 39,000 ש"ח. במהלך חקירתו בעניין ציין המומחה מטעם בימ"ש מר דרנוב, כי ערך המחשב והמייצבים ביום הגניבה הגיע לסך כולל של כ-5000 ש"ח (עמ' 19 לפרו' שו' 17-25) .

בנסיבות האמורות לעיל ולאחר שדובר במייצבים ובמחשב שהיו בשימוש במשך מספר שנים,  ולאחר שדבריו של המומחה מטעם בית המשפט נמצאו כמקצועיים וחסרי פניות אני קובע, כי הנתבעת תשלם לתובעת בגין המחשב והמייצבים סך של 5000 ש"ח. 

הסכום שיש לשלם בגין המנוף שנגנב-

במהלך הדיונים שבפניי מינה בית המשפט את מר יעקב בקרמן כמומחה מטעם בימ"ש וביום 11.5.08, הוגשה על ידי מר בקרמן חוות דעת.

בדיון מיום 5.7.10 הסכימו הצדדים שמר ישראל דרנוב שערך בפועל את חוות הדעת שהוגשה על ידי יעקב בקרמן, ימונה בעצמו כמומחה מטעם בימ"ש ויחקר על אותה חוות דעת מיום- 11.5.08. בעקבות הסכמה זו מונה מר ישראל דרנוב כמומחה מטעם בימ"ש.

בחוות הדעת מיום- 11.5.08 עליה חתם כאמור מר דרנוב, נקבע, כי ערכו של המנוף הנדון כחדש מגיע ל-180,000 ש"ח.

כן נקבע כי בשנת 1995 פחת ערכו של המנוף ב-25%, בשנים 1996-1997 פחת ערכו ב-15% וביתר השנים עד שנת 2003, פחת ערכו ב-10% לכל שנה ובסך הכל העריך המומחה את ערכו של המנוף לעת הגניבה בסך של 50,000 ש"ח.